#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עוברות ומניקות מחויבות להתענות ביוה""כ?"	"כן, אבל מינקת שהילד אינו רוצה לינק אלא ממנה הוי סכנה לו ואינה מתענה (באה""ט סי' תרי""ח ס""ק ז', ביה""ל ד""ה עוברות) [אבל אם אפשר ליתן לו formula צריכה להתענות, אמנם חידש הקובץ הלכות (פל""א סעי' כ') דהיינו דוקא כשהוא ליום אחד אבל אם מחמת התענית יגרום שיתמעט ממנה חלבה בקביעות אינה מחויבת ליתן לילד תחליפי חלב בקביעות אלא מותרת לה לשתות פחות פחות מכשיעור]"	סימן תריז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סכנה רק לעובר ולא לאשה?	"הב""י הביא מהרא""ש ור""ן דיש מח' ראשונים בזה אבל כתבו דליכא נפק""מ דלעולם איכא סכנה גם לאשה, וכ""כ הדגול מרבבה"	סימן תריז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעוברת שהריחה מאכל, מה הדין 1) אם נשתנה פניה 2) אם לא נשתנה פניה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3fa78bce530dc861cb3cf6d3810b0a6bfe5dd2a2.jpg"">"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הדברים במעוברת שאמרה שצריכה לאכול?	"1) בתחילה לוחשין לה באזנה שיוה""כ הוא וכל העולם מתענין (מ""ב ס""ק ג'), והוסיף המאירי שלוחשין לה הבטחה על העובר שאם תתיישב דעתה תהא בטוחה על עוברה שתהיה יראת שמים מצויה בו (שעה""צ ס""ק ג')<br>2) אח""כ תוחבין קיסם בטיפות של רוטב לתוך פיה [אע""פ שיש ב' צדדין בב""י אם מחמירים בדרגות אלו דוקא במאכלות אסורות או אפי' ביוה""כ אזלינן לחומרא]<br>3) אח""כ נותנין לה רוטב פחות פחות מכשיעור {וצ""ב מהו המעלה ברוטב יותר ממאכל עצמה [ביוה""כ דאינו איסור ממש], והמ""ב דרשו הביאו מתורת היולדת דשיעור משקה הוא כמלא לוגמיו וא""כ הפחות מכשיעור הוא פחות כפי האחוזים משיעור כותבת הגסה בפחות מכשיעור [וצ""ב דאינו ברור דזה פחות מזה], ור""י באק פי' דרוטב אין בה טעם כ""כ כמו גוף הבשר ורוצים למעט הנאתה, ולענ""ד י""ל דרוטב ובשר אין מצטרפין בהדדי וא""כ מיד אחר שנתנו לה הרוטב ולא נתיישבה דעתה יכולים ליתן לה הבשר}<br>4) אח""כ נותנין לה המאכל עצמה פחות פחות מכשיעור (ב""י, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד'), ודוקא עד שנתיישב דעתה ולא אמרינן הואיל והותרה הותרה (מ""ב ס""ק ז')"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי היא נחשבת כמעוברת?	"אפי' בתחילת העיבור (מ""ב ס""ק א'), מ""מ מלשון רש""י משמע שהולד מתאוה ואפשר דזהו רק אחר מ' יום, אבל מרבינו מנוח משמע שהאשה מתאוה, והשעה""צ (ס""ק א') הניחה בצ""ע"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה ממש?	"כשאומר צריך אני נותנין לו המאכל מיד פחות פחות מכשיעור ולא עושין לו סדר הנ""ל בהלחש ורוטב (טור, ב""י, מ""ב ס""ק ד') [ולפי הרמב""ם ורי""ף ליכא פחות מכשיעור בחולה ממש, אבל קיי""ל כהרא""ש וטור דאפי' בחולה יש פחות מכשיעור (ערוה""ש סי' תרי""ח סעי' ט""ו)] "	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעוברת שאם תתאמץ תצטרך לשתות?	"פשוט דבעלה צריך לישאר בבית כדי לטפל עם הילדים כדי שלא תבא אשתו לידי שתייה (קובץ הלכות פל""א סעי' ד') "	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעוברת שמרגישים צירים?	"אם היא בחודש תשיעי אין לשתות עד שיגיע לחבלי לידה, אבל אם היא לפני חודש תשיעי תשכב על צד שמאל במטה, ואם זה לא מהני ומרגשת ציר אחד לכל ט""ו דקות יש לה לשתות פחות מכשיעור עד שתפסיק, ואם לא תפסיק יכולה לשתות אפי' כשיעור (קובץ הלכות פל""א סעי' ו' - ז' עם הערות הגרי""א פארכהיימער שליט""א)"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מעוברת רואה מעט דם?	"בג' חדשים ראשונים לא מהני לשתות אלא תשכב במטה, ואח""כ תתייעץ עם הרופא (קובץ הלכות פל""א סעי' ח')"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותרת למעוברת לשתות מיד?	"אם מרגשת dizziness, lightheadedness or faintness (קובץ הלכות פל""א סעי' ט' עם הערות הגרי""א פארכהיימער שליט""א)"	סימן תריז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם אדם שהריח מאכל 1) ונשתנה פניו 2) ולא נשתנה פניו?	"1) דינו כמעוברת הנ""ל 2) אין מאכילין אותו אפי' כשאומר צריך אני לאכול [חוץ מחולה ממש] (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ז'), ומ""מ מותר ליקח לעצמו ולאכול כיון שמרגיש בעצמו שיוכל לבא לידי סכנה (חת""ס אבה""ע ח""ב סי' פ""ב, מ""ב ס""ק ו') {ומבואר מחת""ס דאין מניחין לו לאכול אלא שהוא עצמו מותר לאכול שלא בפנינו, ולפי""ז יהא אסור ללמד לו שהחת""ס מתיר לו לאכול מעצמו, וע""ע במ""ב דרשו בשם ריש""א, וצ""ע} "	סימן תריז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אדם כשמריח מאכל טוב נתלקט רוק בפיו?	"יפלוט הרוק ולא יבלוע שיוכל לבא לידי סכנה וכמ""ש בכתובות (ס""א ע""ב) (מ""ב ס""ק ח')"	סימן תריז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יש עליה דיני יולדת?	"משאחזו לה חבלי לידה, ותלוי בדיני שבת המבוארים לעיל (סי' ש""ל סעי' ג') (מ""ב ס""ק ט')"	סימן תריז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביולדת 1) תוך ג' ימים 2) תוך ז' ימים 3) תוך ל' ימים?	"1) צריכה לאכול כרגילה [והגר""ז (סי' תרי""ח סעי' י""ג) מחמיר להאכילה פחות פחות מכשיעור אם לא אמרה צריכה אני], ואם אמרה אינה צריכה יש להאכילה פחות פחות מכשיעור (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""ב) 2) אם אמרה אינה צריכה אין מאכילין אותה [אכן, כתב הערוה""ש (סעי' ד') דבזמנינו ידוע שהנשים אומרות שא""צ וא""א לסמוך על זה אלא ישאל מרופא או מנשים הבקיאות], ואם שתקה או אמרה שאינה יודעת מאכילין אותה פחות פחות מכשיעור (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ט""ז). ואם אמרה חברותיה או הרופאים שאינה צריכה אז אין מאכילין אותה אלא אם אמרה צריכה אני ואז מאכילין אותה פחות פחות מכשיעור (דגול מרבבה, מ""ב ס""ק י""א) 3) הרי היא כשאר חולה דאין מאכילין אותה אם אמרה צריכה אני מחמת צער הלידה אבל אם אמרה צריכה אני מחמת שמתכבד עלי החולי מאכילין אותה (מ""ב ס""ק י""ב) [דלא כשאלתות דס""ל דכל ל' יום אסורה להתענות (ב""י)]"	סימן תריז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זמנים אלו מעת לעת?	"הרא""ש בב""ק (פ""ז סי' ט""ו) כתב בשם הבה""ג שהם מעת לעת, אבל תוס' בגיטין (ח' ע""ב) סברו דאינו מעת לעת, ופסק המחבר לחומרא כתוס', אבל המ""ב (ס""ק י""ג) הביא כמה מקילין דמשערין מעת לעת, והביא הישועות יעקב דהמיקל בספק נפשות לחשוב מעת לעת לא הפסיד, ומ""מ יש להאכילה פחות פחות מכשיעור (שעה""צ ס""ק י""ט)"	סימן תריז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בניתוח קיסרי 2) במפלת?	"1) צריך לשאול הרופאים אם דינה כחולה שיש בו סכנה (קובץ הלכות פל""א סעי' י""ח) 2) כתב השדי חמד דדינה כיולדת (ביה""ל ד""ה יולדת), ומבואר שם דדוקא אחר מ' ימים, והוסיף הקובץ הלכות (פל""א סעי' י""ט) דהיינו שיש לה דין חולה שיש בו סכנה ומאכילין לה רק כשאומרת שצריכה"	סימן תריז סעיף ד		
